אשמח ל"חנוך" את הפורום החדש (מאחר שעדיין ריק) בפניה למי שרוצה להגיב על החיבור שלי בגיליון החדש (גליון 2) של במות לרפואה ומשפט:
"ניסויים בבני אדם - קבוצת ביקורת נחותה – היבטים אתיים"
ובעיקרו הקונפליקט בין שתי אסמכתאות בינלאומיות מוכרות בנוהלי משרד הבריאות לנושא ניסויים בבני אדם:
א. הצהרת הלסינקי המחשיבה את טובת החולה וטובת הציבור (המרוויח מהמחקר)כבעלי משקל שווה,
ובכלל זאת מתפשרת עם הבעייתיות האתית בשימוש בקבוצת ביקורת נחותה בכך שרק מונעת השואת טיפולים מוכחים (קרי מאושרים)
מול פלסבו, אבל לא מתייחסת לשימוש בפלסבו בקבוצת ביקורת מול מול טיפולים שהראו יעילות לכאורה ועדיין לא אושרו.
ב. ה"נוהל ההרמוני" הקובע עדיפות ברורה לטובת החולה בכל מצב, ועל כן נוטה למנוע ניסויים מבוקרים במקרים בהם קבוצת הביקורת
נחותה באופן ברור בלי לדרוש שהטיפול הנבחן כבר אושר, ומציב את החלופה של השואה למידע היסטורי ("קבוצת ביקורת היסטורית")
על מצב החולים ללא התרופה הנבחנת.
|